הכרטיסן / דניאל פפר

רשומה רגילה

הכרטיסן יודע הכל ע"פ הניקוב בכרטיס. הוא יכול למצוא סתם ככה כרטיס ברחוב ואז ע"פ הניקוב שבו לדעת את מצב הרוח של הנהג שניקב אותו, באיזה שעה הוא ניקב ואפילו איך קוראים לנהג. הכרטיסן יכול לדעת האם הכרטיס שייך לנערה או לקשיש, ואפילו האם נעל נעלי קרוקס. הכרטיסן יכול הכל.

יום אחד עלה הכרטיסן לקו 174, המגיע למעלה אדומים. הכרטיסן הכיר כבר את הנהג. הכרטיסן רשם בפנקסו את מס' הקו, שם הנהג והשעה. הוא בירר את סמל הניקוב של הנהג – פטיש ומגל, והחל לעבור בין נוסעי האוטובוס.
בכרטיסייה הראשונה שבדק הכרטיסן, אותה הציג לו סטודנט עם זקן תיש ושפם מסולסל, הניקוב הופיע בדיוק על הקו המפריד בין שתי משבצות בכרטיסייה. זהו סימן מובהק לכך שהנהג לא החליף גרביים כבר שלושה ימים. כמו כן הניקוב לא היה מוחלט, פיסת כרטיסייה קטנטנה, בצורת הסמל הקומוניסטי, נאחזה ע"י שתי סיבי קרטון בניקוב. הניקוב הבלתי מוחלט רמז על מעשה שהנהג לא ביצע עד הסוף. רוב הסיכויים שהוא התעורר מאוחר ובגלל זה מיהר ולא הספיק לנער אחרי הפיפי של הבוקר.
הכרטיסן חש מסוקרן והמשיך לבדוק כרטיסים. גברת נחמדה עם שיער מקורזל בצבע סגול הציגה כרטיס "חופשי-חודשי" הנשא בגאווה את השם ניסים שטרונגולוביץ'. הכרטיסן היה בטוח שאם ישאל את הגברת הנחמדה פשר העניין היא תסביר לו: "אתה לא תאמין לי! אבל קניתי את הכרטיסייה לפני שבועיים, בתחילת החודש, ויום למחרת טסתי לתאילנד לבצע ניתוח לשינוי מין והשתלת רחם וחזרתי רק שלשום ועוד לא הספקתי לעדכן…". הכרטיסן היה אדם רחום ולא רצה להעמיד את עצמו ואת הנוסעת בסיטואציה המביכה של 'תרביץ תירוץ לכרטיסן תוך עשר שניות' ופשוט התעלם והמשיך הלאה.
אמא חרדייה שהייתה בחברת 4 ילדיה הציגה לכרטיסן כרטיסיית נוער ובה 4 ניקובים של פטיש ומגל, אחד מתחת לשני, בסדר מופתי. ארבעת הניקובים הללו העמיקו את התעלומה לגבי הנהג עוד יותר. רצף של ניקובים מסודרים רומז על אינטרקציה עם חמותך.
הכרטיסן אחז בידו שלושה קלפים: זוג גרביים מלוכלכות מאוד, השקמה מאוחרת וחמה אחת הנמצאת במוחו של הנהג ומבריקה ניורונים מאובקים בעזרת מטליות לחות. הכרטיסן חיפש אחר הקלף הרביעי. הוא האמין שע"י ידיעת 4 נקודות מפתח בכל אירוע שהוא, יוכל לפצח את כל שרשרת המאורעות שהרכיבו את אותו אירוע. תלמיד בי"ס שהגיש ביד רועדת כרטיסייה מזוייפת לכרטיסן סיפקה לו את הפיתרון. ברגע שראה הכרטיסן את הניקוב שנגס בקצה הכרטיסייה, שרשרת האירועים החלה לרוץ במוחו של הכרטיסן כמו סרט מצוייר משנות העשרים:

חמוס מפוספס יושן לו בתוך נעל בית הנמצאת על מדף תלוי על קיר. רק זנבו של החמוס בולט מחוץ לנעל. הזנב נע לו באיטיות מצד לצד כמו שיכור בלורוסי בשתיים בלילה המחפש ספסל נוח לישון עליו. הזנב השיכור הזה מפיל בקבוק בושם מעורר, העומד על המדף גם כן, והבקבוק מתנפץ לרסיסים על הריצפה. חמו של הנהג, בעלה של חמותו של הנהג, משתמש בבושם הסודי כדי לעורר את אשתו בימים קודרים. החמוס מתעורר מצליל הניפוץ ומתחיל לרחרח את סביבתו. ריח הבושם חודר לאפו ועובר הישר לתחתוניו. החמוס נהיה חרמן עד קצות בהונותיו ולא יודע איפה לכבוש את יצריו. הוא קופץ מהמדף ורץ לחדר האמבטיה. אולי הליפה תירצה להתעסק איתו. ברגע שהוא פותח את דלת חדר האמבטיה, מכונת כביסה רוטטת פוגשת אותו. החמוס זורק את שארית תבונתו לכיור ומתחיל למשש את המכונה השואגת. האנרגיה המינית של החמוס בערה כמו מדורת ל"ג בעומר בשכונת מאה שערים. באותו רגע נפלא של אהבה סוערת חושים נכנס הבעל לחדר האמבטיה. המחזה מעורר אותו כל כך שהוא מרגיש עוד פעם כמו בן 19. ביד אחת הוא תופס את החמוס בזנב ובעודו זורק אותו לגינה, הוא תופס את אשתו בשימלה וגורר אותה לחדר האמבטיה.
מאז מכונת הכביסה פועלת ללא הפסקה בבית חמתו של הנהג, שנהגה לכבס את גרביו פעמיים בשבוע. אך מאותו יום המכונה אינה משמשת יותר לכיבוס גרביו המלוכלכים של נהג האוטובוס, אלא היא משמשת לבידור דיירי הבית. וכך מסתובב הנהג בגרביים מלוכלכות, אחרי לילות מחוסרי שינה.

הכרטיסן ירד מהאוטובוס עם חיוך על פניו, בתחנה שליד ביתו. כשנכנס הביתה הסתכל בלוח השנה התלוי בפרוזדור והחליט שזהו היום המתאים. למחרת הוא יהיה מובטל. הוא הדליק את מערכת הסטריאו ושם תקליטור של ג'ון לנון. 'אימג'ין' החל להתנגן והכרטיסן נכנס לחדר העבודה. מהתקרה היו תלויות שורות-שורות של כרטיסיות נוער. הוא החל לנקב אותן ברצף הקדוש כך שנסים החלו לקרות. קודם כל הוא סגר את גן-העדן ואת הגיהנום. הוא ניקב בכרטיסיות כך שכל הגבולות בין המדינות ייעלמו וכל אנשי העולם יחיו כאחד.
מעכשיו לא יהיה צורך יותר בכרטיסנים, כי האנשים לא ירמו יותר באוטובוסים. נהג האוטובוס לא יהיה מדוכדך יותר כי כל אדם ישמח לכבס את גרביו.


Creative Commons License

This work is licensed under a Creative Commons Attribution 2.5 Israel License

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “הכרטיסן / דניאל פפר

  1. דניאל היקר,בראשית כל רציתי לומר כי אתה גאון ובעצם אתה מייצג בשבילי את חופש הכתיבה כמושג מהו! ולכן רציתי לשבח ולהדר אותך כאדם ואת ידיך כמחוללות ניסים בכל רחבי תבל,מי יתן וירבו אנשים טובים ואוהבים את הבריות כמוך .ובעניין תגובתי לסיפור "הכרטיסן" שאלה אחת לי אליך , התנשא לי???? כי אם כן אז מאוד תהנה תשתחרר ונוכל לאמץ ילד חמוד (לא אכפת לי שיהיה שחור ממוצא גרוזיני)אל תפסיק לשטוף אותנו בסיפורים מרגשים ומרתקים כל עוד המדורה של החרדים בל'ג בעומר דולקת אתה תהיה לי לאגדה ולכל ילדה אם ואב פדופיל אתה תהיה מקור השראה יחיד במינו אוהב עידן(נ.ב-סליחה )

  2. עידן!!!!!!

    תפסיק! אני מסמיק!

    אין יותר אושר וגאווה בשביל לי מאשר לשמוע שמישהו נהנה מלקרוא סיפור שכתבתי. תודה לך שחלקת אותי בזה. אני מקווה שיבואו עוד הרבה. רק בשבילך!

    מי ייתן ותהיה מאושר!

  3. סתיו ברק

    זה פשוט מקסים.
    יש לך המון אומץ, אתה מחובר מאד לזרם האסוציאציות שלך ("שטרונגולוביץ"") ומכאן קל מאד ליפול לילדותיות וכתיבה פשטנית, אבל הנה – אתה לא נופל בפח וכותב פשוט מעולה ומצחיק ועצוב ונפלא…

    תמשיך כך!
    סתיו

  4. יפעת כהן

    דניאל,אחלה סיפור!מי היה מאמין שחייו של הכרטיסן מרתקים כל כך…יש בבאר שבע תואר בכרטיסנות?
    מאיפה אתה חושב על הדברים האלה?!? זה ממש מגניב שאתה מצליח להכניס עומק לדברים כל כך טריוויאלים כמו ניקוב של הנהג,התרשמתי! תמשיך לכתוב…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s